<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן י"ד</h1>
<h2>דף עו.</h2>
בשר שנתבשל בקדירה חולבת אם הקדירה בת יומא הכל אסור, ואם אינה בת יומא הרוטב והבשר כשר דנותן טעם לפגם הוא, אבל הקדירה אסור לפי שבלעה חלב ובשר. מעשה שבישלו חלב ולקחו הכף מן הקדירה של בשר וביחש בה את החלב, ואומר ר' כיון שהכף בת יומא צריך לשער בס', אם יש ס' מן הכף כשר ואם לאו אסור', ואם לא היתה בת יומא הכל כשר והכף אסורה. מעשה בא לפני ה"ר יצחק בר' אברהם במחבת חולבת שהיתה בת יומא שבישלו בה דגים והסיר בדופנו של כף של בשר, שהיתה בת יומא כמו כן אופיא שקורי' איקומא, והתיר את המחבת ואת הדגים מטעם ס', כיון שלא הסיר בעומקה כ"א בדופן שלה, ואסר את הכף מטעם שהמחבת חולבת היתה בת יומא. ואחר כך היה מעשה שתחב את הכף בעודה בת יומא בקדירה של בשר שלא היה בה ס', ואו' ה"ר יצחק דאע"פ שאין שם ס' מותר הבשר והקדירה, כיון שמתחלה לא נאסרה אלא מפני דופן ולא מטעם עומק, ודופן יש בה ס' והכל מותר. עוד בא מעשה לפניו בכף שאינה בת יומא שהיתה חולבת ותחב אותה במים רותחין שהיו במחבת של בשר שהיתה בת יומא, והתיר המחבת מפני שהכף אינה בת יומא, ואסר את הכף שבלע ממים רותחין של בשר ונותן טעם לשבח. ואחר כך היה מעשה שהכף הזו בעודה בת יומא תחב אותה במים רותחין שהיו במחבת חולבת בת יומא והיה הכל בשר בחלב ואסר הכל, שלא היה בה ס', וטעון קבירה כדקיימ' לן בתמורה [ל"ג ע"ב] בשר בחלב בקבורה. עוד בא מעשה לפניו שנמצאת קערה חולבת ספק בת יומא עם קערות של בשר בנות יומן וכולן היו נקיות ולא היה רוצה לאסור הקערה חולבת, כי אמר בחזקת היתר נקטינן להו, דקערה חולבת הודחה לבד וקערות של בשר הודחו לבדן, ואת"ל שהודחה עמם שמא לא היתה בת יומא והיו כשרות הקערות. ואם היה אמת שהקערה הודחה עמם והמים היו חמין, אז היתה אסורה שהיתה בולעת מקערות של בשר שהיו בני יומן, אבל אם היו צוננין אז היתה מותרת, כיון שהיתה צונן בר צונן, וצונן בר צונן מדיח כדאמ' בפ' כיצד צולין [ע"ו ע"א]. עוד מעשה בא לפניו, בקערה חולבת שהודחה עם קערות של בשר בני יומן, וראתה יהודית שבשעת הדחה שהדיחתן השפחה, היתה המחבת על הקרקע, וגם השפחה גויה היתה מדיחה כל קערה וקערה בלבדה, ולא היתה מנחת קערות הרבה במחבת, אבל לא היתה יודעת אם היתה בתוך הקערות קערה חולבת או לאו, ושאלו לגויה לפי תומה ואמרה שהמים היו פושרין, והתיר הקערות של בשר מטעם ספק ספיקא, ספק אם היו חמין אם לאו ואת"ל שהיו המים חמין שמא הקערה חולבת הודחה באחרונה והקערות של בשר הודחו בהיתר, אבל הקערות החולבת גם המחבת אסר.
מעשה בביתו של ר' במחבת שבישל בה חלב והעבירוה מעל האש, ושהתה על הקרקע זמן מועט, ועירו מחלב שבמחבת בקערה של בשר, וחזרו ועירו את החלב לתוך המחבת ואסר ר' הקערה, והתיר החלב מספק ספיקה ספק הקערה בת יומא ואת"ל שהיתה בת יומא שמא לא היה כל כך חם שהיד סולד בו, שהרי שהתה אחרי כן.
